המציאות בישראל מחייבת עסקים לחשוב אחרת. העלויות הגבוהות של המים, במיוחד בתעשייה, הופכות את מגדלי הקירור למוקד של בזבוז פוטנציאלי. הרבה מפעלים מוצאים את עצמם משלמים ביוקר – פשוט כי אין להם מושג איך אפשר לשפר את המצב.

אבל האמת היא, שיש דרך לחסוך. ולא רק לחסוך – אלא גם להפוך את מגדל הקירור להרבה יותר יעיל וחסכוני.

מגדלי קירור – מה הם עושים?

מגדל קירור הוא מערכת שתפקידה לקרר מים בתהליכים תעשייתיים. הוא עושה זאת באמצעות אידוי: מים זורמים במורד, אוויר מוזרם כלפי מעלה, ובמקום בו הם נפגשים – חום מועבר מהמים לאוויר, והמים מתקררים.
כדי לייעל את התהליך, ממלאים את המגדל במילוי (בדרך כלל פלסטיק), כדי להגדיל את שטח המגע בין המים לאוויר.

אבל התהליך הזה – גובה מחיר.
בזמן שהמים מתאדים, כל המלחים, המתכות והזיהומים נשארים מאחור, במערכת. ככל שממחזרים את המים שוב ושוב – רמת המלחים עולה, עד שנדרש לנקז חלק מהמים ולחדש את המלאי.

אז למה מנקזים כל כך הרבה מים?

הצטברות המלחים והזיהומים פוגעת ביעילות מגדל הקירור ועלולה לגרום לנזק לצנרת ולמערכות. לכן חייבים לנקז מים מדי פעם – מה שמוביל לבזבוז מים יקרי ערך.
הפתרון? ניהול חכם של הניקוז.

המפתח לחיסכון אמיתי הוא לדעת מתי וכמה לנקז.
ניהול נכון של רמת המלחים והזיהומים מאפשר למגדל לפעול ביעילות מבלי לנקז כמויות מיותרות של מים – ולחסוך אלפי שקלים בשנה.

איך יודעים מתי הניקוז מדויק?

כאן נכנסים לתמונה פרמטרים חשובים לניטור, כמו:

• רמות סידן וכלוריד – אם הרמות יציבות, ייתכן שניתן לדחות ניקוז.

• אינדקס רוויית לנג’ליה (LSI) – מדד חשוב שמצביע על סכנת שיקוע או קורוזיה.

🧪

• LSI חיובי (מעל 0): עלול לגרום לשקיעת אבנית.

• LSI שלילי (מתחת ל-0): מעיד על סכנת קורוזיה.

• טווח תקין במגדל קירור: בין 0.5 ל-3.

פרמטרים נוספים לניהול נכון במגדל קירור:

• 🛡️ טיפול נגד קורוזיה

• 🧱 מניעת שיקועים

• 🦠 טיפול בבקטריות ולגיונלה

• 🔄 שימוש חוזר במי ניקוז – באמצעות מערכת מתקדמת כמו SHIPUR LSR

לסיכום

במקום לראות את מגדל הקירור כמקור להוצאה – הגיע הזמן לראות בו הזדמנות לחיסכון ולשיפור ביצועים.
באמצעות ניטור נכון, טכנולוגיה חכמה וגישה אקטיבית – ניתן להפחית בעלויות המים, לשמור על המערכת לאורך זמן ולתרום גם לסביבה.

אם גם אתם רוצים להבין איך אפשר לשדרג את מגדל הקירור שלכם – אנחנו כאן בדיוק בשביל זה.