מגדלי קירור הפועלים באקלים הישראלי נתונים באופן תדיר לבעיות של הצטברות אבנית וקורוזיה – בעיקר על פני מחליפי חום, משאבות וכוורות. אחת השיטות החדשניות להתמודדות עם בעיה זו היא ריכוך מים באמצעות שרף קטיוני חלש מסוג H⁺, הפועל על עיקרון של חילוף יונים.
מה מייחד את שרף H⁺?
שלא כמו שרפים קטיוניים חזקים המחייבים שימוש בכמויות גדולות של מלח לצורך ריענון, שרף H⁺ פועל באמצעות חומצה גופרתית בריכוז נמוך. הוא מסלק מהמים יוני סידן ומגנזיום באופן שקול לרמות האלקליניות, וכך מפחית את פוטנציאל השיקוע.
לדוגמה, מים ברשת המכילים 250 PPM קשיות ו-180 PPM אלקליניות, לאחר טיפול יכילו רק כ-70 PPM קשיות, והאלקליניות תרד כמעט לאפס.
יתרונות עיקריים:
- הפחתה משמעותית בו זמנית של קשיות ואלקליניות
- אפשרות להגדיל את יחס הריכוז במי המגדל עד פי 5–7
- ירידה במוליכות המים המטופלים
- הפחתת הצורך בשימוש בכימיקלים יקרים ומזהמים
- שמירה על איזון כימי בריא במערכת מבלי לגרום לקורוזיה
ומה לגבי הבטיחות?
השימוש בחומצה גופרתית אמנם דורש זהירות תפעולית, אך אינו מהווה סיכון סביבתי ממשי – שכן הריאקציה עם השרף גורמת לקליטה כמעט מלאה של יוני המימן, והתמלחות אינן חורגות מערכים מותרים.
לסיכום:
טכנולוגיית הריכוך באמצעות H⁺ מציעה פתרון מתקדם, כלכלי וידידותי לסביבה לבעיית השיקוע במי מגדלי קירור. היא מתאימה במיוחד לתנאי העבודה בארץ, ואף משפרת את יעילות השימוש במים ובאנרגיה. יתרונותיה ניכרים במיוחד כאשר משלבים אותה עם מערכות RO, להגדלת יחס ההשבה וחיסכון משמעותי במים.
